במענה לשאילתה שהגיש ח"כ יעקב פרי על עיוותי הארנונה בפריפריה, השיב סגן שר הפנים משולם נהרי כי בקרוב תהיה רפורמה אותה יוזם שר הפנים אריה דרעי, לשינוי שיטת הארנונה בישראל.

חבר הכנסת יעקב פרי שאל מדוע בערים מבוססות הארנונה לנכס נמוכה בהרבה מזאת שבפריפריה.

האם בכוונת משרד הפנים לתקן את העיוות הזה, ואם כן – מתי? וכיצד בדעת המשרד לבצע את השינוי? תודה רבה.

חבר הכנסת חיים ילין הוסיף ושאל מדוע חלוקת ההכנסות מקדמת דווקא את הרשויות החזקות ולא את החלשות?

על כך השיב סגן שר הפנים משולם נהרי: "תעריפי הארנונה ברשויות המקומיות נגזרים מצווי המסים, אשר היו נהוגים בשנת 1985 עת חוקקו דיני ההקפאה, הקובעים כי אין בסמכות הרשויות המקומיות לשנות את תעריפי הארנונה, אלא באישורי שרי הפנים והאוצר. לפיכך תעריפי הארנונה הנוכחיים של הרשויות הם תעריפי הארנונה משנת 1985 בתוספת השינויים אשר אישרו השרים מיום זה לרשויות בהתאם לבקשתן.

"מהאמור לעיל ניתן להסיק כי תעריפי הארנונה אינם מוכוונים על-ידי מדיניות ממשלתית מוסדרת, ומכאן שלא נקבעו באופן דיפרנציאלי בהתאם לריחוקה של הרשות ממרכז הארץ ורמת הפריפריאליות שלה.

נהרי הוסיף כי "מה שקורה בנושא הארנונה ברשויות זה דבר בלתי נסבל; איש הישר בעיניו יעשה. "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני". אני ניסיתי להבין מה קורה בנושא הארנונה, ולקחתי את ירושלים כמודל. מצאתי ממש תוהו ובוהו. אין קשר בין הכללים שקובעים את הארנונה לבין מה שקורה בשטח. מצאתי שאזורים – קודם כול הארנונה זה כמו מס הכנסה, כמו כל מס שמוטל על התושבים, ואין קשר בינו לבין השירותים שניתנים לתושבים, אלא זה לפי ערך הנכס. אבל גם אם אנחנו הולכים לפי ערך הנכס אז אנחנו מוצאים אבסורדים שאי אפשר לתאר. אם אני לוקח את העיר העתיקה שאין ספק שהנכסים שם – מי שזוכה בהם זה רק יחידי סגולה, אז אני מוצא שזה אזור ד'; אם אני לוקח את מרכז העיר ברוממה שהדירות שם יקרות ביותר היום, אז אני מוצא שזה אזור ב' או ג' כי פעם היה שם גן חיות. אבל גן החיות כבר הרבה שנים לא נמצא שם. וכשנדרשה עיריית ירושלים לתת תשובות, כולל ראש העיר, התשובה הייתה שמשנת 1988 לא עדכנו את הארנונה בירושלים. אפילו מצאנו רחובות שחצי רחוב זה אזור כזה, וחצי רחוב זה אזור אחר. בקיצור, בוקה ומבולקה. אין סדר. איש הישר בעיניו יעשה. כל אחד קובע לעצמו כללים איך לנהוג בנושא הארנונה. אני אומר את זה דווקא כשאני בא ממשרד הפנים. אני אומר את הדברים הקשים האלה כיוון שהשר ביקש וכבר התחילו דיונים במשרד הפנים להסדרת השונות בתעריפי הארנונה בין הרשויות המקומיות, וזה מצוי על שולחננו.

נהרי ציין כי בכוונת משרד הפנים להסדיר את תחום הארנונה: "התחלנו את הדיונים בתוך משרד הפנים ואנחנו שוקלים חלופות להסדרת תחום הארנונה בכלל, ונושא זה בפרט. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל הנושא הזה – אסור לתת לו להמשיך. כל ראש עיר עושה ככל העולה על רוחו. יש כאלה שמחשבים שטחים ברוטו, יש נטו, ויש עוד הרבה דוגמאות לנושא הזה. אבל הנושא הזה נמצא על שולחן הדיונים. השר ביקש ממני לטפל בנושא הזה ואנחנו כבר התיישבנו בנושא הזה ומתחילים לגבש איזושהי מדיניות.

חבר הכנסת חיים ילין אמר במליאה כי: "ארנונה זה עניין ניהולי, לא פוליטי – אני תמיד אומר. צריך לנהל את זה. מס הכנסה מנהלים, זה לא עניין פוליטי. אומנם המדיניות מעל מכתיבים. הברוטו-נטו – אני אתן לך דוגמה כי אני חוויתי את זה הכי קשה שאפשר בנושא הממ"דים. ממ"ד זה שלוש על ארבע, זה 12 מטר ברוטו. הנטו שלו הוא תשע מטר. לפי מה גובים ארנונה? לפי מה? אין.

"כל אחד עושה מה שהוא יכול לעשות, אבל אני חושב שדיי. חייב שתהיה מדיניות מאוד ברורה של משרד הפנים, ולא לפחד. כולם מצפים מזה שבסופו של דבר יהיה סרגל שהוא שווה לכולם.

ילין התייחס לשאלת חלוקת ההכנסות: "המלצות ועדת חקירה לחלוקת הכנסות מבסיס חיל אוויר תל נוף. תל נוף זה בסיס חיל אוויר, משלמים ארנונה 13.4 מיליון שקל בשנה. מועצה אזורית ברנר – נלקח ממנה כ-60%. אני יושב איתם ואומרים: אין לנו בעיה שלוקחים, בתנאי שלפחות תתנו לעניים.

"עכשיו, איך חילקו את זה? לקחו 56%, כמעט 60% מברנר, ולוקחים ככה: לגדרה נותנים 28% – סוציו-אקונומי 6. לגדרות נותנים 6% – סוציו-אקונומי 8. לנחל שורק, היחידי סוציו- אקונומי 4, 2%. מזכרת בתיה – 11%, סוציו-אקונומי 8, קריית עקרון – 9%, סוציו-אקונומי 5. "אני שמתי את זה פה על המפה למרות שאולי אתה לא מכיר את כל הנתונים. כשלוקחים ממישהו שהוא עשיר לא נותנים לעשירים, נותנים למי שצריך את זה. זה צדק שאתם גם מבחינה פוליטית קבעתם אותו.

אז אני מבקש ממך, כבוד סגן השר, באמת גם אם אתה לא מכיר את הנתונים, בעקרונות בשקופים, בואו תתנו לשקופים ולא לעשירים שהופכים להיות יותר עשירים. תודה רבה.

על כך השיב סגן שר הפנים משולם נהרי: כל הנתונים וכל הדברים שהזכרנו והכול יבואו לדיון. כדאי שהדברים האלה יעמדו לפנינו כיוון שאנחנו מדברים לא על תיקונים מינוריים. אנחנו מדברים פה על איזשהו שינוי בתפיסה.

תהיה רפורמה, כן. אני לא משתמש בכוונה במילה הזו מפני שאנחנו רוצים לעשות את זה בצורה כזו שזה לא יזעזע את המערכת וגם שהשלטון המקומי יפנים את זה. אבל אי אפשר לתת למצב הזה להימשך.